"שלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה", שרה דנה ברגר. 

אנחנו תמיד מחפשים שלווה, רוגע, נסתפק אפילו בקצת שקט, אבל במציאות אנו חיים בדריכות מתמדת, ההישרדות מחייבת אותנו להיות ערניים תמיד,  דרוכים ומוכנים להיאבק בכל איום שמגיע ולנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכנו.



"היה נכון" אומרים בצופים, משפט שאמור להכין אותנו להישאר בדריכות מתמדת גם עבור זולתנו ,שמא לא נרגיש מתי צריכים אותנו.
ערנות, דריכות, מחשבה בהירה ומכוונת, מטרה ברורה מול העיניים בכל רגע נתון - אכן עמדה של טורף לפני הסתערות.

המחזה של חתול הצד ציפור או של אריה המסתער על טרפו, מסעיר ומפחיד אותנו גם יחד. השרירים המתוחים הריכוז המלא, המיקוד המטרה. 
אך אם נפגוש את אותו אריה שעתיים אחר כך, נראה את מהותה של המנוחה: שקט גמור, שרירים רפויים, אפילו זבובים אין לו חשק להזיז,  ועדרי הזברות שעוברים לידו יודעים שעכשיו האריה שבע ואין שום סכנה.
האריה זקוק לכ-17 שעות שינה ביממה כדי להיות מסוגל להסתער ביעילות על הטרף, ונראה שחתולי הבית שלנו זקוקים אף ליותר.
כלומר, המאמץ של ההישרדות מחייב מנוחה ושקט.

גם האדם הבין בהגיון את הרעיון הזה, ואכן קיבלנו את יום השבת כדי לנוח בו ואת חודש אוגוסט כדי להתעלף יחד מחום. 
אבל לצערנו יש לאדם בעיה אחרת – הוא לא נותן לעצמו לגיטימציה אמיתית למנוחה. 
גם על שפת הבריכה אפשר לחשוב על אסטרטגיות שיווקיות וגם בשבת אפשר להמשיך לדאוג איך נגמור את החודש.
וחודש אוגוסט כמובן יוצר למוקד לחץ אחר - אנו מחוייבים לשעשע את ילדינו בכל מחיר ולמצוא עוד ועוד פעילויות שאפשר לעשות!

אנחנו אולי שואפים לדמות את עצמנו לאריות, אבל בפועל חיים כמו חמורים שדרך אגב – ישנים בקושי 3 שעות בלילה.

שקט אמיתי נוכל למצוא רק אם נבין כמה הוא חשוב להישרדות שלנו ועד כמה אנו נחלשים כאשר המוח שלנו לא פוגש את השקט. כשהדברים החשובים באמת נדחקים לרוב על ידי הדברים הדחופים וכך הצרכים שלנו, דחוקים לרוב למקום האחרון ברשימת העדיפויות.
"לפני שאת מאכילה את הילדים תאכלי בעצמך", הייתה אומרת סבתי עליה השלום ומוסיפה: "אצל אימא רגועה הילדים אוכלים יותר טוב".
כמה נכון וכמה לא פשוט למימוש כאשר הדרישות שאנו דורשים מעצמנו הן לרוב אדירות ומחייבות את כל הזמן והריכוז שלנו.

בשיאו של המרוץ כדאי לזכור שלאפשר לנו כמה רגעים של שקט זה לא בזבוז זמן, אלא תנאי בל יעבור בדרך להגשמת היעד. מילוי מצברים להמשך. אחרת גם אם נגשים את היעד נתקשה מאוד ליהנות מההישג, אם בכלל נשים לב שהשגנו אותו.  

מדיטציה, יוגה, גינון, ציור ועוד... כל כך הרבה דרכים יש לנו כדי להרגיע את מוחנו הקודח, אך כדי להגיע אליהם אנו זקוקים להבנה כי שקט הוא אחד המרכיבים החשובים לקיומינו ולכן, אסור לנו לוותר עליו. 
במדיטציה למשל, אנו מאפשרים למוח להתנתק ממנגנוני ההישרדות ולפגוש צורות אחרות של פעולה.
המדיטציה מאפשרת למוח לנוח מצד אחד, ומצד שני לייצר פולסים חשמליים אחרים, שמחדשים, מרעננים ומעשירים את דרך הפעולה שלו.

ולזכור תמיד: אריה שלא ישן 17 שעות - לא יצליח להגיע לזברה...