את לא רוצה מספיק – בגלל זה, זה לא קורה!

את רוצה יותר מידי, מרוב לחץ אין סיכוי שיקרה משהו!


אלו שני משפטים חכמים שהרבה פעמים נאמרים עם המון כוונות טובות ומשאירים אותי חסרת אונים ומבולבלת.

בילדות הרי לימדו אותנו ש"אין לא יכול - יש לא רוצה".

מצד שני לימדו אותנו גם שאם אוהבים מישהו "צריך לשחרר אותו לחופשי".


 

 

 

כמה חזקה קריאתו של האדם לחופש.

כמה שירים נכתבו על הצורך שלנו בחופש וכמה ספרים נכתבו על המאבק להשגת חופש זה.

גם חודש אפריל שאנו חווים כעת מלא בהצהרות חרות וחופש.

החל מפסח בו יצאנו מעבדות לחרות – לחופש.
דרך יום השואה המציין את  המאבק על החופש להיות יהודי ואת אלה שסירבו לתת ליהודים את החופש הזה,
ועד יום העצמאות שלנו המאפשר לנו " להיות עם חופשי בארצנו".


העיט – לנסוק אל דרך חדשה

 
הבוקר, בעודי יושבת חסרת אונים ותוהה איך לעזאזל אני מתחילה את השבוע הקרוב
ולמה לקחתי על עצמי משא כל כך כבד – הבחנתי בעיט גדול שדאה מעל השדות שמול פינת האוכל.
תוך כדי שאני מתפעלת מיופיו ומהדרת המלכות של תעופתו, נזכרתי מה אומר העיט ברפואה האינדיאנית.
העיט מדבר על המבחנים שאנו עוברים בדרך אל ההארה.

שפעת? אני?, כמה מעליב, חשבתי בדקה הראשונה שמדדתי חום וגיליתי לתדהמתי את המספר 38.5 .איך זה יכול להיות?
אני הרי עושה את כל מה שצריך: ניזונה מג'ינג'ר, לימון ותה סיני,  מדיטציות, הגנות אנרגטיות, 2 זוגות גרביים.
ואז הבנתי, תוך כדי התכרבלות בשמיכת הפוך עם הבעת מסכנות אינסופית - אני חייבת לישון!  
חייבת לוותר על הצורך בשליטה, על הריצה האינסופית, לשחרר ולהתכנס בתוך עצמי.